תקציר: תהום עמוקה פעורה בין פרדיגמת החשיבה המזרחית-ערבית לזו המערבית. הדף הזה מביא לכם אוסף של כרזות שפורסמו באתר ייצור ידע, ומבטאות את הפער הזה, שמתבטא בחוסר היכולת שלנו להבן את שכנינו. אתם מוזמנים לתרום עוד...

"נַפְתָּלִי, אַיָּלָה שְׁלֻחָה–הַנֹּתֵן, אִמְרֵי-שָׁפֶר" (בראשית מט, כא)

עודכן ב- 4 בספטמבר 2024

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

תהום עמוקה פעורה בין 'פרדיגמת החשיבה המזרחית-ערבית', לזו המערבית. היא מתבטאת בעיקר בגישות השונות לאינדיבידואליזם ולקולקטיביזם, בתפיסות העולם, ובהתייחסות לזמן ולמציאות.

פרדיגמת החשיבה המערבית נוטה להדגיש אינדיבידואליזם, לוגיקה רציונלית וחשיבה ליניארית, המתמקדת במציאת פתרונות ישירים לבעיות, ובהתקדמות מתמדת לעבר מטרות. לעומתה, פרדיגמת החשיבה המזרחית-ערבית נוטה להדגיש מורכבות, קולקטיביזם, חשיבה הוליסטית, והתמקדות בקשרים ובמערכות יחסים. היא מדגישה גמישות ויכולת הסתגלות, עם נטייה לחשוב במונחים מעגליים ושמירה על הרמוניה בתוך הקהילה או החברה הרחבה.

הראיה המערבית שחוזקה ע"י ה- WOKE של "הזר הוא בדיוק כמונו" - כמו גם היעדר ידיעת השפה והתרבות הערבית, מונע מבני המערב להבין את המוסלמים ואת שאיפותיהם בכל הנוגע למערב. לכן, רבים מבני המערב נופלים לידיהם ומשרתים אותם כ'אידיוטים שימושיים'

הדף הזה מביא לכם אוסף ראשון של כרזות, ובהן אמירות שתועדו אצלנו באתר ייצור ידע, על פרדיגמת החשיבה המזרחית מול המערבית. אתם מוזמנים לתרום עוד...

כְּרָזָה או פּוֹסְטֶר (Poster) היא כל דימוי חזותי המיועד להצגתו לראווה. כרזות הן לא פעם הפריט המזהה מעצב גרפי יותר מאשר תוצרים אחרים בעולם העיצוב. לפני עידן הרשתות החברתיות, היו הפוסטרים מודפסים על נייר ותלויים לראווה על קירות או משטחים. היום, עברה הזירה אל הרשתות החברתיות (ויקיפדיה: כרזה).

[כרזות שבעל הזכויות שבהן לא אותר, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי בכל כרזה, אנא פנו ל: yehezkeally@gmail.com] 

*  *  *

כרזה ראשונה בראש העמוד של האלוף גרשון הכהן: האם לא הגיעה העת שנתייחס לאויבינו ברצינות הראויה להם?

אויבינו מספרים לנו כל העת שאנחנו במלחמת-דת כרונית, מתמשכת ואינסופית. שהם מחויבים לחזון המאבק המתמיד ה'מוּקאוומה'.

ואנחנו? אוטמים את אוזנינו, ממשיכים ללהג על 'היום שאחרי' ו'סוף הסכסוך', לא נערכים לכלכלת מלחמה, ולא מתחילים להבין מה משמעותה של מלחמה רבת שנים!

המאמרים הרלוונטיים באתר 'ייצור ידע:

• גרשון הכהן: מלחמה אינסופית – סיפור ישראלי חדש
• גרשון הכהן: רעיון ההתנגדות (המוּקאוומה) כביטוי אמונה.

* * *

כרזה שנייה: מי דואג לזה שלא נלמד ערבית מדוברת?

ההיגיון הבסיסי של מדינה - שמוקפת בעולם ערבי ושעשרים אחוז מתוכה הם ערבים - הוא ללמוד ערבית מדוברת מגיל הגן, לדעת לקרוא ולכתוב - כדי להבין את התרבות המניעה את שכנינו.

אז למה לא? כי כמו תמיד בעולם מורכב, מישהו מרוויח מזה. אז למי יש אינטרס שנמשיך לשמוע רק מה ששכנינו מספרים לנו בעברית ובאנגלית, אבל לא את מה שנאמר ונכתב בערבית?

• מאמרים רלוונטיים באתר ייצור ידע: אוסף המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית'.

כרזה שלישית: אז בקיאות בשפה הערבית ובתרבותה נשארו עדיין מחוץ להגדרות התפקיד של ראש אמ"ן?

אז מה הופך ראש אמ"ן לטוב? קרביות? נאמנות לבוס ולאג'נדה?

כנראה שבאמת לא למדנו כלום מטבח ה- 7 באוקטובר 2023.

• המאמר הרלוונטי: הכל על פרדיגמת חשיבה מזרחית מול המערבית, באתר 'ייצור ידע'.

כרזה רביעית: תגידו, ראש אמ"ן החדש יודע ערבית?

בשביל מה זה חשוב?? הרי אם זה היה באמת חשוב, כולנו היינו לומדים ערבית, מגיל הגן...

כרזה חמישית: לא לומדים כלום ואין שכל להצטער!

מייאש לראות שגם אחרי טבח ה- 7 באוקטובר 2023, רבים מידי בתוכנו לא לומדים כלום ואין להם גם שכל להצטער... אפילו איש יקר, מלח הארץ, כחיים אורון (ג'ומס), שקבע ב- 13 באוקטובר 2023, בחדשות השבת של ערוץ 13: "אנחנו חייבים מצוא עם מי לדבר"...

במזרח התיכון לא מחפשים עם מי לדבר. מדברים איתך כשאתה חזק ובזים לך כשנחלשת. אבל מסתבר, שגם אירוע כזה לא גרם לאסימון לרדת...

סרטון שישית: סינואר במנהרות - מסתבר שלא למדנו כלום!

דובר צה"ל פרסם את תמונות יחיא סינואר ומשפחתו במנהרה והארץ געשה. לגלגו עליו משתי סיבות עיקריות: האחת: שברח למנהרות "כמו שפן", והשנייה: שהוא נותן לילדיו ללכת לפניו. מדהים איך עד היום לא למדנו כלום ואנחנו נחושים להמשיך בכך. מדהימה עוד יותר ההתנשאות כלפי אויב שהנחיל לנו את התבוסה הקשה ביותר מאז השואה:

ראשית חוכמה, סינואר לא ברח. הוא חמק. כסמל המאבק, הוא מבין את המחיר הלאומי של לכידת סאלח א-דין החדש של העולם המוסלמי ו/או לכידת משפחתו הקרובה בידי ישראל. לכן, נכון מצידו לחמוק. אבל יותר מכך, החמיקה שלו לא מעוררת בוז בקרב מוסלמים, להיפך: זו תבונת המעשה האסלאמית, המחויבת לתנאיי המציאות ולכורח להתחשב בהם. במהלך הדרך עלול המאמין להיקלע למה שמכנה האסלאם "שלב החולשה" ("מרחלאת אל איסתדעף"). בשלב הזה מותרת גמישות מקסימאלית, אשר באה לידי ביטוי במילה 'תקייה': בין היתר, מותר לחמוק ולברוח כשנחלשים. כך נמלט ערפאת מכוחות צה"ל ומאחרים מספר פעמים, והמשיך אחר כך בלחימה: הוא נמלא מיהודה ושומרון לירדן, אחרי מלחמת ששת הימים; נמלט מידי צה"ל בפעולת כראמה; נמלט מהירדנים ללבנון ב'ספטמבר השחור'; ועזב את בירות במלחמת שלום הגליל.

ושנית, הליכתו של סינואר במאסף מתחייבת מהדאגה למשפחתו. במנהרות מסועפות שבהן אפשר לטעות וללכת לאיבוד, המאסף הוא התפקיד האחראי של הקבוצה. כל אחד מאיתנו היה נוהג כך.

אז בואו נתחיל לרכוש כבוד לאויבינו, ולהסתכל לאמת בפנים במקום לספר לעצמנו סיפורים בניחוח מערבי. אולי אז גם נשכיל ללמוד מהם משהו!

המאמרים הרלוונטי באתר ייצור ידע:

• גרשון הכהן: רעיון ההתנגדות (המוּקאוומה) כביטוי אמונה.
• פנחס יחזקאלי: 'תקייה' – העמדת הפנים, שבה משטים המוסלמים במערב.

כרזות שביעית ושמינית: נייחים או ניידים? איזה משתי הכרזות נכונה?

ראו את אויבינו: כל סנטימטר מעוקב של אדמה נחשב בעיניהם, הפצצות לא גורמות להם לנטוש, סבלנותם רבת שנים, הסבל לא נחשב בעיניהם (סאבר) והם לא מוותרים על שעל.

ואנחנו? כותב האלוף גרשון הכהן: "... התורה שמעניקה תנאיי זהות בלתי תלויים במקום, היא המחוללת את הקלות הבלתי נסבלת, שבה יהודים מבקשים הזדמנויות בכל מקום אחר ומאבדים זיקה למקום האחד בעולם שהוא עבורם נחלת אבות... מרגע שנוצרה בבני אברהם היכולת לקום ולנדוד, גם כשהגיעו לארץ המובטחת - בה נאמר לאברהם: ״לזרעך אתן את הארץ הזו״ - כבר נטמן בהם הדחף להמשיך וללכת והם ממשיכים לקום וללכת. יעקב יוצא לחרן אל שנות גלות עם לבן הארמי, ואחר כך יורד עם כל בניו למצרים.

רק כוח עליון יכול היה להוציאם ממצרים ובדרך חזרה ארצה, ארבעים שנה הם מתלוננים: "זכרנו את הדגה אשר אכלנו במצרים..."

• המאמר הרלוונטי באתר ייצור ידע: גרשון הכהן: רות המואביה והירידה מן הארץ.

כרזה שמינית:

כרזה תשיעית של Imtiaz Mahmood: לשחות בנהר של חלב עם בתולות - כך נראה גן העדן המוסלמי...

כרזה עשירית: מצג שווא של ידענות מעושה

ספי רכלבסקי קובע כי חמאס חטף את בני הערובה כדי להחזיר אותם בחיים. איךל הוא יודע? מה הופך אותו למבין את רצונות חמאס ומאווייו? הוא יודע ערבית? קורא? כותב? הוא קרא ולו סורא אחת מתורגמת לעברית בקוראן? הוא יודע שיהודים ע"פ הקוראן והחדית' הם התגלמות הרוע בעולם? שהרג יהודים בעינויים הוא גאולת עולם עבור מוסלמי מאמין? הוא התעניין מה ההיסטוריה של קבוצות אסלאמיות קיצוניות בהחזרת שבויים (בוקו חראם למשל)?

אבל הוא סבור שהוא לא צריך את כל זה בשביל לדעת. הוא בטוח שהאויב בדיוק כמוהו, רוצה חיים טובים ובתי קפה ואוכל ושתייה ושקט וביטחון בשפע...

ההתנשאות הזו וחוסר הסקרנות ללמוד את האויב ולדעת לכבד אותו, את מחשבותיו ומנהגיו, זו הסיבה שהערבים בזים לשמאל המערבי, מתעבים אותו ומשתמשים בו כ'אידיוט שימושי'. חמאס חטף יהודים כדי להקריס את מדינת ישראל. הם יחיו או ימותו לפי מה שיקדם את האינטרס הזה. המחאה בטפשותה עושה ככל יכולתה להקטין את סיכוייהם לחיות.

אבל, מי אני מול 'הבורות האינטלקטואלית' הזו, שמתיימרת להבין אויב בלי להכירו...

[לאוסף המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', בהשוואה למערבית, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', בהשוואה למערבית.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• מאמרו של גרשון הכהן: מלחמה אינסופית – סיפור ישראלי חדש
• פנחס יחזקאלי: 'תקייה' – העמדת הפנים, שבה משטים המוסלמים במערב.
• הרחבת המושג: 'מורכבות'.
• הרחבת המושג, 'גמישות'.
• אוסף המאמרים על ליניאריות וחוסר ליניאריות.
• הרחבת המושג: 'מטרה של מערכת'.
• מאמר: 'הסתגלות, ניהול מסתגל וארגונים מסתגלים'.
• הרחבה על מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל.
• אוסף המאמרים על אידיוטים שימושיים.
• מאמרו של גרשון הכהן: רעיון ההתנגדות (המוּקאוומה) כביטוי אמונה.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2018), הכל על פרדיגמת חשיבה מזרחית – מול המערבית – באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 1/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• גרשון הכהן (2024), מלחמה אינסופית – סיפור ישראלי חדש, ייצור ידע, 17/2/24.
• גרשון הכהן (2017), רעיון ההתנגדות (המוּקאוומה) כביטוי אמונה, ייצור ידע, 10/11/17.
• פנחס יחזקאלי (2023), 'תקייה', העמדת הפנים, שבה משטים המוסלמים במערב, ייצור ידע, 2/12/23.
• פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), גמישות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2019), ליניאריות וחוסר ליניאריות באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 14/8/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), מטרה של מערכת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), הסתגלות, ניהול מסתגל וארגונים מסתגלים, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2022), מכת הנעורות, WOKE, הסדר התרבותי הפרוגרסיבי המטורלל, ייצור ידע, 2/10/22.
• פנחס יחזקאלי (2024), אידיוטים שימושיים באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 3/8/24.
• גרשון הכהן: רעיון ההתנגדות (המוּקאוומה) כביטוי אמונה